Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Avodah Zarah
Daf 29a
לְחַסְפָּנִיתָא, וְחִילּוּפָא סַכַּנְתָּא.
Traduction
for facial wounds, but the reverse presents a danger.
Rachi non traduit
חוספניתא. סדקין שבפני האדם:
חַלָּא לְסִיבּוּרֵי, וּמוֹנִינֵי לְתַעֲנִיתָא, וְחִילּוּפָא סַכַּנְתָּא. תַּחְלֵי וְסִיבּוּרָא סַכַּנְתָּא, אִישָּׁתָא וְסִיבּוּרָא סַכַּנְתָּא, כְּאֵיב עֵינָא וְסִיבּוּרֵי סַכַּנְתָּא. שֵׁנִי לַדָּג דָּם, שֵׁנִי לַדָּם דָּג, שְׁלִישִׁי לוֹ סַכַּנְתָּא.
Traduction
Vinegar is good for one to consume after bloodletting, and eating small fish is good for one who has completed a fast, but the reverse is a danger. Eating cress and then undergoing bloodletting poses a danger. With regard to one who suffers from a fever and undergoes bloodletting, this poses a danger to his life. Similarly, one who suffers from pain of the eye and undergoes bloodletting endangers to his life. On the second day after eating fish one may let blood, and on the second day after letting blood one may eat fish. With regard to eating fish on the third day after letting blood, or letting blood on the third day after eating fish, both of these actions pose a danger.
Rachi non traduit
מוניני. דגים קטנים:
סיבורי. הקזת דם מכתפיים:
לדם דג. אם הקיז דם היום אוכל דגים למחר:
לדג דם. אכל ביום שלפני הקזה דגים:
Tossefoth non traduit
לדג דם. והא דאמרינן בנדרים (דף נד:) אין מקיזין לא על העופות ולא על הדגים היינו לאלתר:
תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּקִּיז דָּם לֹא יֹאכַל חגב''ש — לֹא חָלָב, וְלֹא גְּבִינָה, וְלֹא בְּצָלִים, וְלֹא שַׁחֲלַיִם. אִם אָכַל, אָמַר אַבָּיֵי: נַיְיתֵי רְבִיעֲתָא דְּחַלָּא וּרְבִיעֲתָא דְּחַמְרָא, וּנְעַרְבְּבִינְהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי וְנִישְׁתֵּי. וְכִי מִפְּנֵה — לָא מִפְּנֵה אֶלָּא לְמִזְרָחָהּ שֶׁל עִיר, מִשּׁוּם דְּקָשֵׁה רֵיחָא.
Traduction
§ The Gemara presents a series of health-related statements. The Sages taught: One who lets blood may not eat the following foods, corresponding to the acronym ḥet, gimmel, beit, shin. That is, he may consume neither milk [ḥalav], nor cheese [gevina], nor onions [betzalim], nor cress [sheḥalim]. If he ate one of these, Abaye said: He should bring a quarter-log of vinegar and a quarter-log of wine and mix them together and drink the mixture. And when he defecates, he should defecate only toward the east of the city, because the odor of the excrement after that treatment is offensive. Since the wind does not usually blow from the east, it is less likely to spread the stench.
Rachi non traduit
חגב''ש. חלב גבינה בצלים שחלים:
וכי מפנה. מאן דאכל הני בתר הקזה ובא ליפנות חוץ לעיר לא יפנה למזרחה של עיר:
משום דקשי ריח. דברים הללו והרוח מביאתן לעיר:
הכי גרסינן לא יפנה אלא למזרחה של עיר. שרוח מזרחית אינה חזקה כדתנן בלא יחפור (ב''ב דף כה.) אין עושין בורסקי אלא למזרחה של עיר ובמסכת ברכות (דף מ.) הישן למזרח גורנו דמו בראשו שרוח מערבית מביאה עליו ומסוכן הוא:
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַעֲלִין אוּנְקְלֵי בְּשַׁבָּת. מַאי אוּנְקְלֵי? אָמַר רַבִּי אַבָּא: אִיסְתּוּמְכָא דְּלִיבָּא. מַאי אָסוּתָא? מַיְיתֵי כַּמּוֹנָא כֵּרְוַיָּיא וְנִינְיָא וְאַגְדָּנָא וְצִיתְרִי וְאַבְדָּתָא.
Traduction
Rabbi Yehoshua ben Levi says: One may lift the unkali on Shabbat. The Gemara asks: What is the unkali? Rabbi Abba said: It is the edge of the ribs [istumkha] near the heart which sometimes bend inward, in which case they must be lifted and straightened into their proper position. The Gemara asks: What is the cure for one whose unkali has been bent? He should take cumin, caraway, mint [ninya], wormwood, satureja, and hyssop.
Rachi non traduit
איסתומכא דליבא. דופני בשר שתחת הלב והוא טרפשא. לישנא אחרינא תנוך שכנגד הלב שקורין ניבל''א ופעמים שנכפף לצד פנים ומעכב את הנשימה וזהו עיקר:
כמונא כרוייא. כעין כף אגרוף:
וניניא. מינט''א:
אגדנא. עשב מר הוא והוא מרובי''א לבן. לענה מתרגמינן גידין:
ציתרי. שדריא''ה:
אבדתא. איזוב:
לְלִיבָּא בְּחַמְרָא, וְסִימָנָךְ ''וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ''. לְרוּחָא בְּמַיָּא, וְסִימָנָךְ ''וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם''. לְכוּדָא בְּשִׁיכְרָא, וְסִימָנָךְ ''וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ''.
Traduction
This remedy is beneficial for several ailments, and the Gemara presents each of these in turn: For curing the heart, the above combination should be taken with wine, and your mnemonic for this is the verse: ''And wine that makes glad the heart of man'' (Psalms 104:15). For curing an ailment that arises due to the wind [ruḥa], one drinks the mixture in water, and your mnemonic for this is the verse: ''And the spirit [ruaḥ] of God hovered over the face of the waters'' (Genesis 1:2). For childbirth [lekhuda], a woman in labor drinks the mixture with beer [shikhra], and your mnemonic for this is the verse: ''With her pitcher [vekhadah] upon her shoulder [shikhmah]'' (Genesis 24:15).
Rachi non traduit
לליבא בחמרא. לאיסתומכא דליבא ישתה אלו ביין:
לרוחא. לשחפת שמחמת רוח ישתה אלו במים:
לכודא. חולי אשה יולדת ומצטננת על המשבר:
שכמה. דומה תיבה זו לשכרא בשתי אותיות:
רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא שָׁחֵיק לְהוּ לְכוּלְּהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, וְשָׁקֵיל לֵיהּ מְלֵא חֲמֵשׁ אֶצְבְּעָתֵיהּ, וְשָׁתֵי לֵיהּ. רַב אָשֵׁי שָׁחֵיק כֹּל חַד וְחַד לְחוֹדֵיהּ, וְשָׁקֵיל מְלֵא אֶצְבְּעֵיהּ רַבָּתִי וּמְלֵא אֶצְבְּעֵיהּ זוּטַרְתִּי. אָמַר רַב פָּפָּא: אֲנָא עֲבַדִי לְכֹל הָנֵי וְלָא אִיתַּסַּאי, עַד דַּאֲמַר לִי הַהוּא טַיָּיעָא: אַיְיתִי כּוּזָא חַדְתָּא וּמַלְּיֵיהּ מַיָּא, וּרְמִי בֵּיהּ תַּרְוָודָא דְּדוּבְשָׁא דִּתְלֵי לֵהּ בֵּי כוֹכְבֵי, וְלִמְחַר אִישְׁתִּי. עֲבַדִי הָכִי וְאִיתַּסַּאי.
Traduction
Rav Aḥa, son of Rava, ground all of these together and took a handful of the mixture and drank it. Rav Ashi ground each and every one of the herbs separately and he took all that he could hold between his large finger and his small finger and drank it. Rav Pappa said: I tried all these remedies and I was not healed until a certain Arab said to me: Bring a new jug and fill it with water and place in it a ladle [tarvada] of honey that is suspended among the stars, i.e., add the ladle at night, and drink it on the next day. Rav Pappa concludes: I did this and I was healed.
Rachi non traduit
מלא חמש אצבעתיה. מלא ידו:
מלא אצבע רבה ומלא אצבע זוטרתי. שיכול לאחוז בזרת ואגודל יחד:
כוזא. כלי קטן:
תרוודא. מלא כף:
בי כוכבי. תחת הכוכבים בחצר של בית:
תָּנוּ רַבָּנַן: שִׁשָּׁה דְּבָרִים מְרַפְּאִין אֶת הַחוֹלֶה מֵחָלְיוֹ וּרְפוּאָתָן רְפוּאָה, וְאֵלּוּ הֵן: כְּרוּב, וּתְרָדִין, וּמֵי סִיסִין (יְבֵישָׁה וְקֵיבַת) [יְבֵישִׁין וְקֵיבָה], וְהֶרֶת, וְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף דָּגִים קְטַנִּים, וְלָא עוֹד, אֶלָּא שֶׁדָּגִים קְטַנִּים מַפְרִין וּמַרְבִּין כָּל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם.
Traduction
The Sages taught: Six items heal a sick person from his illness and their cure is a permanent cure, and these are: Cabbage, beets, water in which dried chamomile was soaked, and the stomach contents of an animal, and the womb of an animal, and the lobe of the liver. And some say: Small fish are also included in this list. And moreover, eating small fish causes a person’s entire body to flourish and to grow.
Rachi non traduit
ומי סיסין. פוליו''ל יבש שורה במים ושותה:
והרת. רחמה של בהמה:
ויותרת הכבד. טרפשא דכבדא שקורין אייבר''ש:
עֲשָׂרָה דְּבָרִים מַחְזִירִין אֶת הַחוֹלֶה לְחָלְיוֹ, וְחָלְיוֹ קָשֶׁה, אֵלּוּ הֵן: הָאוֹכֵל בְּשַׂר שׁוֹר, שׁוֹמֵן, בְּשַׂר צָלִי, בְּשַׂר צִיפֳּרִים, וּבֵיצָה צְלוּיָה, וְשַׁחֲלַיִם, וְתִגְלַחַת, וּמֶרְחָץ, וּגְבִינָה, וְכָבֵד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף אֱגוֹזִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף קִשּׁוּאִין. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן קִשּׁוּאִין? מִפְּנֵי שֶׁהֵן קָשִׁין לְכָל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם כַּחֲרָבוֹת.
Traduction
Ten items return a sick person to his illness, and his illness becomes even more severe than it originally was, and they are: One who eats ox meat, fat, roasted meat, bird meat, and a roasted egg, and cress; and the act of shaving, and bathing, and the consumption of cheese, and liver. And some say: Nuts are also included in this list. And some say: Cucumbers are also included in this list. The school of Rabbi Yishmael taught: Why are they called cucumbers [kishu’in]? Because they are as harmful [kashin] to a person’s entire body as swords.
וְאֵין מִסְתַּפְּרִין מֵהֶן בְּכָל מָקוֹם. תָּנוּ רַבָּנַן: יִשְׂרָאֵל הַמִּסְתַּפֵּר מִגּוֹי רוֹאֶה בַּמַּרְאָה, וְגוֹי הַמִּסְתַּפֵּר מִיִּשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לִבְלוֹרִיתוֹ שׁוֹמֵט אֶת יָדוֹ.
Traduction
§ The mishna teaches: And one may not have his hair cut by gentiles anywhere. The Sages taught in a baraita: A Jew who has his hair cut by a gentile should observe the gentile’s actions in a mirror while he cuts his hair. And in the case of a gentile who has his hair cut by a Jew, when the Jew reaches the gentile’s forelock he removes his hand and does not cut it, because it is associated with idol worship.
Rachi non traduit
במראה. מירדויי''ר לראות אם מסתפר יפה באומנות וסבר העובד כוכבים כיון דקפיד אהכי חשוב הוא ומתיירא להורגו:
לבלוריתו. שהוא מגדל לעבודת כוכבים שומט את ידו מקודם לכן שלשה אצבעות לכל רוח כדלקמן כדי שלא יהא מתקנה:
Tossefoth non traduit
אבל לא בינו לבינו. פי' במקום שאין רגילין בני אדם כ''כ כי ההיא דרב חנא בשבילי דנהרדעא אבל ביחוד ממש לא איצטריך דתיפוק ליה אף בלא מסתפר אסור להתיחד עמהם משום שפיכות דמים וכן יש לפרש לעיל (עבודה זרה דף כו.) גבי מניקה:
המסתפר מעובד כוכבים רואה במראה. תניא בתוספתא פ''ג ובירושלמי דפירקין ישראל המסתפר מעובד כוכבים רואה במראה מן הכותי אין רואה במראה פי' לפי שאינם חשודים על שפיכות דמים התירו של בית ר''ג שיהו רואין במראה פי' אף מן הכותי מפני שהיו זקוקין למלכות משמע שאסור לאיש לראות במראה ונראה כי הטעם משום לא ילבש גבר שמלת אשה דמתרגם לא יתקן גבר בתיקוני אתתא והא (דתנן) בפ' שואל (שבת דף קמט.) אין רואין במראה בשבת ומפרש בגמרא במראה של מתכת מפני שאדם עשוי להשיר בה נימין המדולדלות ומשמע דוקא בשבת הא בחול שרי התם באשה איירי ואדם לאו דוקא דאיש אסור בכל ענין וכן משמע בירושלמי דמפרש טעמא דאין רואין במראה דפעמים שהאשה רואה נימא אחת לבנה ותולשה ובאה לידי חיוב חטאת ומסיים בה והאיש אף בחול אסור שאינו דרך כבוד ג' דברים התירו לבית רבי שיהו רואין במראה ושיהו מספרים קומי ושילמדו לבניהם חכמת יון שהם זקוקין למלכות ואין לדחות דהא דקאמרי אף בחול אסור קאי אהשרת נימין ללקט לבנות מתוך שחורות דה''נ אמרינן פרק המצניע (שבת דף צד:) המלקט לבנות מתוך שחורות אפי' אחת בשבת חייב ודבר זה אף בחול אסור משום לא ילבש דהא מדקא מייתי עלה התירו לבית רבי לראות במראה משמע דהא דאסור בחול לראות במראה הוא ומיהו אינו אסור כ''א להתנאות דעבר משום לא ילבש גבר אבל להסתפר ולגלח ולראות במראה שלא יחבל בעצמו או משום מיחוש עינים ודאי מותר ובוחן לבות הוא יודע והלכה למעשה דאסור להסתפר מעובד כוכבים אלא אם כן רואה ואפילו ברשות הרבים מדקא אמר רב חנא תיתי לי דעברי אדרבי מאיר ודוקא בתער דשכיח ביה הזיקא בקל אבל במספרים לא שכיח בהו הזיקא שרי אם יש עמו אחר:
אָמַר מָר: יִשְׂרָאֵל הַמִּסְתַּפֵּר מִגּוֹי רוֹאֶה בַּמַּרְאָה. הֵיכִי דָמֵי? אִי בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, לְמָה לִי מַרְאָה? וְאִי בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, כִּי רוֹאֶה מַאי הָוֵי? לְעוֹלָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְכֵיוָן דְּאִיכָּא מַרְאָה — מִתְחֲזֵי כְּאָדָם חָשׁוּב.
Traduction
The Master said: A Jew who has his hair cut by a gentile should observe the gentile’s actions in a mirror. The Gemara asks: What are the circumstances of this case? If it is referring to a haircut performed in a public domain, why do I need a mirror? After all, the gentile will not harm a Jew in public. And if it occurs in a private domain, even if the Jews observes the gentile’s actions, what of it? How does the fact that the Jew is watching prevent the gentile barber from harming him? The Gemara explains: Actually, this is referring to a haircut in a private domain, but since there is a mirror in place, the Jew appears as an important person whom the gentile will hesitate to attack.
רַב חָנָא בַּר בִּיזְנָא הֲוָה מִסְתַּפֵּר מִגּוֹי בִּשְׁבִילֵי דִנְהַרְדְּעָא, אֲמַר לֵיהּ: חָנָא, חָנָא, יָאֵי קוֹעָיךְ לְזוּגָא! אָמַר: תֵּיתֵי לִי דַּעֲבַרִי אַדְּרַבִּי מֵאִיר.
Traduction
The Gemara relates a relevant incident: Rav Ḥana bar Bizna was having his hair cut by a gentile in one of the side streets of Neharde’a. The barber said to him: Ḥana, Ḥana; Your throat is appealing to the razor. Rav Ḥana bar Bizna said: I have this coming to me, as I violated the ruling of Rabbi Meir, who stated that one may not have his hair cut by a gentile in any location.
Rachi non traduit
בשבילי דנהרדעא. חוץ לעיר:
לזוגא. לחתוך:
קועיך. צוארך:
וְאַדְּרַבָּנַן לָא עֲבַר? אֵימַר דַּאֲמוּר רַבָּנַן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד מִי אֲמוּר? וְהוּא סָבַר: שְׁבִילֵי דִנְהַרְדְּעָא, כֵּיוָן דִּשְׁכִיחִי רַבִּים, כִּרְשׁוּת הָרַבִּים דָּמוּ.
Traduction
The Gemara asks: And didn’t Rav Ḥana bar Bizna violate the ruling of the Rabbis as well? Say that when the Rabbis stated that it is permitted to have one’s hair cut by a gentile, they were referring to a haircut performed in a public domain; but with regard to a haircut performed in a private domain, did they say that it is permitted? Since the side streets of Neharde’a cannot be considered a public domain, evidently Rav Ḥana bar Bizna violated the ruling of the Rabbis. The Gemara explains: And Rav Ḥana bar Bizna maintains: With regard to the side streets of Neharde’a, since many people are present there, they are similar to a public domain, and it would therefore be permitted to have one’s hair cut there according to the opinion of the Rabbis.
Rachi non traduit
שבילי דנהרדעא. ששם עוברים ושבים תדיר:
וְגוֹי הַמִּסְתַּפֵּר מִיִּשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לִבְלוֹרִיתוֹ שׁוֹמֵט אֶת יָדוֹ. וְכַמָּה? אָמַר רַב מַלְכִּיָּה אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: שָׁלֹש אֶצְבָּעוֹת לְכָל רוּחַ וָרוּחַ.
Traduction
The baraita stated: And in the case of a gentile who has his hair cut by a Jew, when the Jew reaches the gentile’s forelock, he removes his hand and does not cut it, because it is associated with idol worship. The Gemara asks: And how much space should the Jew leave around the forelock? Rav Malkiyya says that Rav Adda bar Ahava says: Three fingerbreadths in each and every direction.
אָמַר רַב חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: שַׁפּוּד, שְׁפָחוֹת, וְגוּמוֹת — רַב מַלְכִּיּוֹ; בְּלוֹרִית, אֵפֶר מִקְלֶה, וּגְבִינָה — רַב מַלְכִּיָּה.
Traduction
In addition to Rav Malkiyya, whose ruling was just cited, there was another amora known as Rav Malkiyyu. In order to avoid confusing the two, the Gemara records their respective rulings. Rav Ḥanina, son of Rav Ika, says: The statements concerning a skewer, maidservants, and follicles were issued by Rav Malkiyyu; the rulings concerning a forelock, burnt ashes, and cheese were stated by Rav Malkiyya.
Rachi non traduit
שפוד. באין צדין במסכת ביצה:
שפחות. בכתובות באע''פ:
גומות. בנדה בבא סימן הני תלת שמעתא דרב מלכיו אמרינהו משמיה דרב אדא בר אהבה:
בלורית. דהכא:
אפר מקלה. דמכות פרק בתרא לא יתן אדם אפר מקלה על גבי מכתו מפני שנראית ככתובת קעקע. אפר מקלה אפר הכירה שקלוי ושרוף מאד ושחור ונראה ככתובת קעקע:
וגבינה. הכא בפירקא (דף לה:) אמר רב מלכיה אמר רב אדא בר אהבה מפני שמחליקין פניה בשומן חזיר:
אָמַר רַב פָּפָּא: מַתְנִיתִין וּמַתְנִיתָא — רַב מַלְכִּיָּה, שְׁמַעְתָּתָא — רַב מַלְכִּיּוֹ, וְסִימָנָךְ: מַתְנִיתָא מַלְכְּתָא. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ שְׁפָחוֹת.
Traduction
Rav Pappa said a different opinion: Statements from the Mishna and baraita were issued by Rav Malkiyya, whereas rulings of halakha that are not related to a mishna or baraita were taught by Rav Malkiyyu. And the mnemonic to remember this is: The Mishna is a queen [malketa], i.e., the statements that are referring to a mishna were made by Rav Malkiyya, whose name is similar to the Aramaic term for queen. The Gemara asks: What is the difference between the opinions of Rav Ḥanina and Rav Pappa? The Gemara answers: There is a difference between them with regard to the halakha concerning maidservants. According to Rav Ḥanina, this halakha was stated by Rav Malkiyyu, whereas Rav Pappa holds that it was taught by Rav Malkiyya, as it is referring to a dispute in a mishna.
Rachi non traduit
מתניתין ומתניתא. הנך דאיתמר אפירושא דמתני' ובריית' רב מלכיה והנך דאיתמר שמעתתא באפי נפשייהו ולא אפירושא דמתנית' רב מלכיו:
מתני' מלכתא. היא דמותבינן מינה לאמורא ורב מלכיה שמו דומה לנקבה:
מאי בינייהו. בין רב פפא לרב חנינא:
איכא בינייהו שפחות. דאוקי רב חנינא כרב מלכיו ורב פפא כרב מלכיה ומעייל אפר מקלה כרב מלכיו דהנך תלת שפוד ואפר מקלה וגומות שמעתא נינהו ולא אמתני' קיימא אבל שפחות א''ר מלכיה הלכה כר''א דאמר במשנתינו אפי' הכניסה לו מאה שפחות כופה לעשות בצמר בלורית דהכא אפירושא דמתניתא קאי דקתני לעיל שומט את ידו ואתי איהו לפרושי שיעורה וכן גבינה דקתני מתני' אלו דברים האסורים כו' אמרינן מפני מה אסרו גבינות העובדי כוכבי' ופי' רב מלכיה. והא דנקיט תלמודא איכא בינייהו שפחות ולא נקט שפחות ואפר מקלה אמילתיה דרב מלכיה דאתנח ביה רב פפא סימן נקט:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source